פס"ד בעניין הפרת זכויות יוצרים - הזכות המוסרית בפרסום כתבות
ת"א 52912/07, לוי סיגל נ' גיא קרפ
כב' השופטת ניב ריבה
31.05.2009
העובדות:
התובעת הינה עיתונאית העוסקת בעיקר בכתיבה בתחום התיירות. בשנים 2004-2005 התקשרה כפרילנסרית עם הנתבעת 2, חברה זו מוציאה לאור מדריכים מסווגים, מפעילה אתר אינטרנט "אינדקס תיירות" בתחום המידע המסחרי ומפיקה תערוכות. הנתבע 1 - גיא הינו עובד החברה העוסק בעריכת התוכן של כתבותיה. בסמוך להתקשרות בין התובעת לנתבעים, קיבלה החברה את אישור TRAVEL, אתר האינטרנט בו הועסקה בעבר סיגל כשכירה, והגב' מיכל שקד ז"ל, שהייתה הבעלים של אותו אתר, לפרסום כתבות קודמות של סיגל העוסקות באתרי תיירות ומקומות בחו"ל. הכתבות פורסמו באינדקס תיירות בשמה של התובעת. כחצי שנה לאחר הפסקת התקשרותה עם החברה, גילתה סיגל כי הכתבות שכתבה - או חלק מהן, מפורסמות באתרי אינטרנט שונים כשהן נושאות את שמו של גיא. התביעה הוגשה לפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים בכתבות, ופגיעה במוניטין של היוצרת וביכולת ההשתכרות שלה.
החלטה:
1. חוק זכות יוצרים, 1911 מגן על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות. בס' 35 לחוק זכות יוצרים, נקבעה הפרשנות ל"יצירה ספרותית - כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים". ובס' 4א לפקודת זכות יוצרים, עוגנה הזכות המוסרית.
2. בחוק זכות יוצרים, שלא כבחוקים אחרים, קיימת הבחנה בין הזכויות הכלכליות לבין זכויות "המוסריות" בקניין הרוחני. הזכויות הכלכליות כוללות הוראות הנוגעות להעתקת המוצר ולשיווקו על-ידי מי שאינו זכאי לכך. זכויות אלו מוגדרות בסעיפים 1 ו-2 לחוק זכות יוצרים, ומרבית החוק הישראלי עוסק בהן. לעומתן קיימות הזכויות ה"מוסריות" הדנות בזכותו של המחבר שהיצירה תופיע תחת שמו, ובזכות המחבר למנוע את סילוף יצירתו. המינוח "זכות מוסרית " בהקשר זה אינו בא להבדיל מזכות חוקית אלא להבדיל מזכות כלכלית
3. הזכות המוסרית מתחלקת ל - 2: 'זכות ההורות' - שתמציתה כי היצירה תקרא על שם היוצר, ו'זכות השלמות' שתמציתה היא מניעת סילוף היצירה. התובעת לא טענה להפרת הזכות הכלכלית בכתבותיה, אלא להפרת הזכות המוסרית באי ציון הקרדיט.
4. ביהמ"ש מקבל את הטענה כי הכתבות ראויות להיקרא "יצירות" החוסות תחת כנפי דיני זכויות יוצרים. גם אם התובעת לא ביקרה בחלק מהאתרים כלל, אין הדבר שולל את היצירתיות והמקוריות באופן הביטוי שבכתבות, צורת העריכה ואופן הצגת האתר התיירותי. ביהמ"ש איננו מקבל את הטענה, כי מששילמו הנתבעים לתובעת סכום של 25 ש"ח בגין כל כתבה, ולנוכח העובדה כי הזכות הכלכלית הייתה של האתר שנתן רשות לשימוש בהן- רכשו הם גם את זכויותיה המוסריות של התובעת.
5. הזכות המוסרית היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה נמדדת בכסף. זכות זו מבטאת את הקשר המיוחד שבין היוצר ליצירתו. ביהמ"ש קובע כי הנתבעים הפרו את הזכות המוסרית במאמרי התובעת.
6. באשר לפיצוי: ס' 4(א)(3) לפקודה קובע כי פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה. השיקולים הנלקחים בחשבון על ידי בית המשפט בפסיקת הפיצוי - בית המשפט יביא בחשבון בין השאר את היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרת ההפרה, נזק ממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע מההפרה, מאפייני פעילות הנתבעת, טיב היחסים בין הצדדים ותום ליבו של הנתבע. לאור האמור ביהמ"ש קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין כל כתבה שהועברה לאתר "מאמרים" ופוטרת את הנתבעים מפיצוי בגין כתבות שהועברו מאותו אתר לאתרים אחרים, ללא ידיעתם.לאור האמור התובעת זכאית לפיצוי בסך 2,500 ש"ח בגין כל הפרה, ולעניין זה, כל כתבה תיחשב כהפרה, ובסה"כ 41,000 ש"ח בגין 17 הפרות.
ת"א 52912/07, לוי סיגל נ' גיא קרפ
כב' השופטת ניב ריבה
31.05.2009
העובדות:
התובעת הינה עיתונאית העוסקת בעיקר בכתיבה בתחום התיירות. בשנים 2004-2005 התקשרה כפרילנסרית עם הנתבעת 2, חברה זו מוציאה לאור מדריכים מסווגים, מפעילה אתר אינטרנט "אינדקס תיירות" בתחום המידע המסחרי ומפיקה תערוכות. הנתבע 1 - גיא הינו עובד החברה העוסק בעריכת התוכן של כתבותיה. בסמוך להתקשרות בין התובעת לנתבעים, קיבלה החברה את אישור TRAVEL, אתר האינטרנט בו הועסקה בעבר סיגל כשכירה, והגב' מיכל שקד ז"ל, שהייתה הבעלים של אותו אתר, לפרסום כתבות קודמות של סיגל העוסקות באתרי תיירות ומקומות בחו"ל. הכתבות פורסמו באינדקס תיירות בשמה של התובעת. כחצי שנה לאחר הפסקת התקשרותה עם החברה, גילתה סיגל כי הכתבות שכתבה - או חלק מהן, מפורסמות באתרי אינטרנט שונים כשהן נושאות את שמו של גיא. התביעה הוגשה לפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים בכתבות, ופגיעה במוניטין של היוצרת וביכולת ההשתכרות שלה.
החלטה:
1. חוק זכות יוצרים, 1911 מגן על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות. בס' 35 לחוק זכות יוצרים, נקבעה הפרשנות ל"יצירה ספרותית - כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים". ובס' 4א לפקודת זכות יוצרים, עוגנה הזכות המוסרית.
2. בחוק זכות יוצרים, שלא כבחוקים אחרים, קיימת הבחנה בין הזכויות הכלכליות לבין זכויות "המוסריות" בקניין הרוחני. הזכויות הכלכליות כוללות הוראות הנוגעות להעתקת המוצר ולשיווקו על-ידי מי שאינו זכאי לכך. זכויות אלו מוגדרות בסעיפים 1 ו-2 לחוק זכות יוצרים, ומרבית החוק הישראלי עוסק בהן. לעומתן קיימות הזכויות ה"מוסריות" הדנות בזכותו של המחבר שהיצירה תופיע תחת שמו, ובזכות המחבר למנוע את סילוף יצירתו. המינוח "זכות מוסרית " בהקשר זה אינו בא להבדיל מזכות חוקית אלא להבדיל מזכות כלכלית
3. הזכות המוסרית מתחלקת ל - 2: 'זכות ההורות' - שתמציתה כי היצירה תקרא על שם היוצר, ו'זכות השלמות' שתמציתה היא מניעת סילוף היצירה. התובעת לא טענה להפרת הזכות הכלכלית בכתבותיה, אלא להפרת הזכות המוסרית באי ציון הקרדיט.
4. ביהמ"ש מקבל את הטענה כי הכתבות ראויות להיקרא "יצירות" החוסות תחת כנפי דיני זכויות יוצרים. גם אם התובעת לא ביקרה בחלק מהאתרים כלל, אין הדבר שולל את היצירתיות והמקוריות באופן הביטוי שבכתבות, צורת העריכה ואופן הצגת האתר התיירותי. ביהמ"ש איננו מקבל את הטענה, כי מששילמו הנתבעים לתובעת סכום של 25 ש"ח בגין כל כתבה, ולנוכח העובדה כי הזכות הכלכלית הייתה של האתר שנתן רשות לשימוש בהן- רכשו הם גם את זכויותיה המוסריות של התובעת.
5. הזכות המוסרית היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה נמדדת בכסף. זכות זו מבטאת את הקשר המיוחד שבין היוצר ליצירתו. ביהמ"ש קובע כי הנתבעים הפרו את הזכות המוסרית במאמרי התובעת.
6. באשר לפיצוי: ס' 4(א)(3) לפקודה קובע כי פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה. השיקולים הנלקחים בחשבון על ידי בית המשפט בפסיקת הפיצוי - בית המשפט יביא בחשבון בין השאר את היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרת ההפרה, נזק ממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע מההפרה, מאפייני פעילות הנתבעת, טיב היחסים בין הצדדים ותום ליבו של הנתבע. לאור האמור ביהמ"ש קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין כל כתבה שהועברה לאתר "מאמרים" ופוטרת את הנתבעים מפיצוי בגין כתבות שהועברו מאותו אתר לאתרים אחרים, ללא ידיעתם.לאור האמור התובעת זכאית לפיצוי בסך 2,500 ש"ח בגין כל הפרה, ולעניין זה, כל כתבה תיחשב כהפרה, ובסה"כ 41,000 ש"ח בגין 17 הפרות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
